כחלק מ מנהג האשכנזים נוהגים להזכיר שבו בסיום התפילה, ואולם הספרדים והתימנים (וגם החסידים) נוהגים לאומרה בראשית הדרך ובסוף תפילת שחרית ולפני תפילת מנחה.
בתפילת שחרית הפתיחה ללימוד הזו בקטע פיוטי: "אין כאלוקינו" המסתיים במילים (בימות החול): "אתה הוא[4] שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים[5]". יהודי עדות המזרח ובחסידות ויזניץ מחבבים להעסיק אחר סממני הקטורת בנושא אצבעות יד פעם אחת - מהם שמסייע להם לא להתבלבל בספירה, מכיוון שבטקסט אייפון שלו נאמר שהטועה במינון מרכיבי הקטורת חשוב מיתה.
לא לפני הרעיון עוברים הלכות הכנת הקטורת בביתכם המקדש דוגמת שנכתב בברייתא,[6] וחותמים בדברי אגדה: "כל השונה הלכות בשאר אזורי עת מובטח לקבלן שהוא בן הטבע הבא" (תנא דבי אליהו), ו"תלמידי חכמות מרבים שלום לכם בעולם" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סד מאמר א).
פיטום הקטורת